בת חנניה ורחל. נולדה ביום ל' בניסן תשט"ז (11.4.1956) בעפולה, בת למשפחה ברוכת-ילדים מיוצאי-מרוקו. את לימודיה היסודיים התחילה בבית-ספר 'מעלות' שבמקום. משם עברה לבית-הספר התיכון 'יהודה' שבעפולה. עז היה רצונה להיות אחות ומשהגיעה לכיתה י"א הפסיקה את הלימודים התיכוניים ונרשמה לבית- הספר לאחיות שליד בית-החולים 'פוריה' שבטבריה. אהבתה לפעילות הסיעודית נבעה, ככל-הנראה, מחברותה הממושכת במועדון 'תקותנו' שבעיר, שפעל בשעות אחר-הצהריים. במועדון זה גם שימשה כמדריכה, וכך למדה להשתלב בחברה ולעזור לנזקק.

ציונה יכלה להמשיך ולסיים את לימודיה במקצוע האהוב עליה, אך משהגיע מועד-גיוסה, גמרה-אומר קודם-כול למלא את חובתה ולהמשיך את לימודיה לאחר השירות. באותו זמן שירתו בצה"ל ארבעה מאחיה.

ביום ה1- ביולי 1974 התחיל ציונה את קורס הטירונות ועמדה בו יפה. היא הושמה לחיל- התותחנים ושירתה בו בבסיס דרומי, הרחק מן הבית. לאחר שעברה קורס לפקידות פלוגתית, שימשה בתפקיד זה לשביעות-רצונם של מפקדיה וזכתה להערכת כ'חיילת טובה, ממושמעת ואחראית".

רק כשמונה חודשים שירתה ציונה את מולדתה, מתוך הנאה וסיפוק. אך הגורל התאכזר לה - ביום כ"ז באדר תשל"ה (10.3.1975) מצאה ציונה את מותה בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבעפולה. השאירה אחריה הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות.

אלה דברי מפקדה של ציונה אל ההורים השכולים: "צעירה ויפה היתה ציונה. ביחידה שירתה בסך-הכול כשבעה חודשים. את תפקידה מילאה באורח מושלם. אהודה על מפקדיה וחבריה לעבודה. תמיד היתה נכונה לעזור לחברים, תמיד חיוך של טוב-לב על פניה".

להנצחת זכרה תרמו ההורים טבלת-שיש לארון-הקודש שבבית-הכנסת המקומי. כן דאגו לציור דיוקנה ולפיסול פסל-ברונזה על-ידי אמנים.